הנצחה
מתוך האור שהפיצה עמית, הוקמו על שמה פרויקטים של נתינה והמשכיות — בים, באדמה שבה נפלה, בבית כנסת, על הר בטנזניה, ובידיהם של אנשים שמעולם לא פגשו אותה.
פרויקט עמית — מחבקים את החיים
הרב שניאור מבית חב״ד בראשון לציון הגיע לבית המשפחה יום אחר יום, ושאל במה אפשר לעזור. מתוך השיחות האלה נולד רעיון: לחבר בין משפחות שכולות לבין נשים שזה עתה הביאו חיים לעולם.
כך קמו ערכות הלידה — ליולדות בדרום, ולנשים שיקיריהן גויסו למילואים ונאלצו ללדת לבדן. על כל ערכה תמונתה של עמית, ובתוכה פתק אישי.
עשרות מכתבי תודה הגיעו מאז לבית המשפחה. היו יולדות שכתבו שבחרו לקרוא לבתן עמית.
״הם לקחו חיים ואנחנו בוחרים בחיים. זו ההעצמה שרצינו, הרוממות שרצינו לעם ישראל. הקשר הוא של המשכיות — בנתינה, בחיבורים.״
— ג׳קי יעקב, אביה של עמית
מפרשים של תקווה
ביולי 2025 הושקו שתי מפרשיות שנתרמו על ידי משפחות להב ואילון, בסיוע מועדון השיט של מכמורת.
הן נועדו ללמד ילדים להתחרות בשייט, ועל מפרשיהן הוטבעו שמותיהן ותמונותיהן של עמית ושל שירה אילון, חברתה הטובה.
הבחירה בים נראתה טבעית: שתיהן אהבו אותו, ועמית בילתה בו שעות ארוכות בצלילה ובגלישה. התלמידים שמפליגים בסירות שומעים את סיפורן, וההנצחה הופכת לחלק ממסע חינוכי חי.
״לראות את שתי הסירות מפליגות לעבר האופק ואת תמונות הבנות מתנופפות על התרנים — מחיה את דמותן מחדש. כל תנודת גל מפיחה חיות בתמונותיהן המחייכות, ומציתה מחדש את התקווה.״
— ג׳קי יעקב
הגלעד ברעים
המשפחה ביקשה לדעת את המקום המדויק. כשהגיעו לנקודה, מצאו שם פרח סחלב ועליו סרט לבן — הסימן שהניחו אנשי זק״א.
גיל, דודה של עמית, בנה שם אנדרטה במו ידיו: ריבוע בטון יצוק באדמה, תמונתה של עמית, דשא, עץ החיים, והרבה פרחים. המשפחה מגיעה לשם שוב ושוב, לסדר ולהתייחד, במקום האחרון שבו שרה ורקדה.
ובכל פעם שהם באים, פרפר אחד או שניים מרחפים ליד האנדרטה שלה — ולא בשום מקום אחר.
״לכי עכשיו לזרוח כמו שמש, יש לך כנפיים תעופי רחוק.״
מן הכתוב על הגלעד ברעים
הוויטראז׳ וספר התורה
הוריה של עמית הקימו ויטראז׳ בבית הכנסת לזכרה, ובו מוטיב עוף החול — ביהדות, סמל להתחדשות: אחרי החושך מגיח האור, ומתוך האפר צומח ניצן חדש. המשפחה גם השתתפה בהכנסת ספר תורה חדש לבית הכנסת.
יין לזכרה
לקראת חגי תשרי הזמין ג׳קי מארזי יין מיקב בן זמרה, ועליהם תווית שנושאת את סיפורה. מתחת לתמונתה נכתב המוטו של חייה: ״פשוט להיות״. הרעיון היה שנוכחותה תשרה בבתים רבים בערב השנה החדשה.
מרתון ירושלים
רצים יצאו למרתון ירושלים עם מספר רץ שנשא את שמה.
אות חיים
אחרי השביעי באוקטובר החליטו חברות וארגונים לשנות את הלוגו שלהם לכתב ידם של הנרצחים. איגוד הגזברים, שג׳קי חבר בו, בחר שהלוגו שלו ייכתב בכתב ידה של עמית.
וכך שמה ממשיך להיכתב — לא בפונט, אלא באותיות שהיא עצמה שרטטה.
״וְדַע לְךָ שֶׁהַזְּמַן וְהָאוֹיְבִים, הָרוּחַ וְהַמַּיִם, לֹא יִמְחֲקוּ אוֹתְךָ. אַתָּה תִמָּשֵׁךְ, עָשׂוּי מֵאוֹתִיּוֹת.״
מתוך ״עשוי מאותיות״, חיים גורי — הציטוט שנבחר למיזם
ועוד, בעולם כולו
שמה ממשיך להופיע במקומות שהמשפחה לא תמיד ידעה עליהם מראש.
הר הקילימנג׳רו
משלחת של חמישה עשר מטפסים עלתה על ההר הגבוה באפריקה כדי להנציח את נרצחי השביעי באוקטובר.
יוסי נבון, אחד המטפסים, בחר בתמונתה.
אנדרטה במדבר נבדה
קבוצת ישראלים שנסעה ל״מידברן״ ביקשה להנציח אותה. מיכל שלחה תמונות וטקסט, וקיבלה בחזרה צילומים של גלעד שהקימו לזכרה.
פסטיבל אוזורה, הונגריה
עמית תכננה לנסוע לשם. אחרי מותה נתלתה תמונתה על דגל בשטח הפסטיבל.
קורסי מפקדים בצה״ל
אופק, קרוב משפחה, מספר על עמית לחניכיו. בסיום כל קורס מקבל כל חניך דף הנצחה שלה. מקורס לקורס, סיפורה עובר הלאה.
בוסתן הנופלים
גינת הנצחה במכללה האקדמית תל אביב–יפו.
גינת הזיכרון
בתיכון מקיף י״א בראשון לציון, שבו למדו עמית ושירה — אבן לכל אחת מהן, זו לצד זו.
אוקטובר הבא
מיזם שמשייך חברת הזנק לכל נרצח. עמית למדה מחשבים ותכננה להתפתח בתחום, והחברה שאימצה את סיפורה היא OCTOPUS AI.
עוד לזכרה
דפי זיכרון וכתבות שפורסמו על עמית במקומות אחרים. לצד כל קישור מצוין מה הוא — כתבה שנכתבה, או רשומת הנצחה רשמית.
- כתבה · ״בני משפחות הנופלים מספרים על תוכניות יקיריהם שנגדעו״ — מעריב, 16.11.2023
- דף זיכרון · המוזיאון הדיגיטלי ״כאן 7.10.360״
- דף זיכרון רשמי · אתר ״לעד״ של המוסד לביטוח לאומי — כולל חדר נרות
- דף זיכרון אזורי · אתר גל-עד, מועצה אזורית חבל מודיעין
25.9.2000 — 7.10.2023
אהובה על הוריה מיכל וג׳קי, ועל אחיה אורי ויהלי
״לנצח אנגנך.״