בוחרים בחיים

הנצחה

מתוך האור שהפיצה עמית, הוקמו על שמה פרויקטים של נתינה והמשכיות — בים, באדמה שבה נפלה, בבית כנסת, על הר בטנזניה, ובידיהם של אנשים שמעולם לא פגשו אותה.

פרויקט עמית — מחבקים את החיים

הרב שניאור מבית חב״ד בראשון לציון הגיע לבית המשפחה יום אחר יום, ושאל במה אפשר לעזור. מתוך השיחות האלה נולד רעיון: לחבר בין משפחות שכולות לבין נשים שזה עתה הביאו חיים לעולם.

כך קמו ערכות הלידה — ליולדות בדרום, ולנשים שיקיריהן גויסו למילואים ונאלצו ללדת לבדן. על כל ערכה תמונתה של עמית, ובתוכה פתק אישי.

עשרות מכתבי תודה הגיעו מאז לבית המשפחה. היו יולדות שכתבו שבחרו לקרוא לבתן עמית.

״הם לקחו חיים ואנחנו בוחרים בחיים. זו ההעצמה שרצינו, הרוממות שרצינו לעם ישראל. הקשר הוא של המשכיות — בנתינה, בחיבורים.״

— ג׳קי יעקב, אביה של עמית

עמית מחייכת, לצידה כרזת ״פרויקט עמית — מחבקים את החיים״

מפרשים של תקווה

ביולי 2025 הושקו שתי מפרשיות שנתרמו על ידי משפחות להב ואילון, בסיוע מועדון השיט של מכמורת.

הן נועדו ללמד ילדים להתחרות בשייט, ועל מפרשיהן הוטבעו שמותיהן ותמונותיהן של עמית ושל שירה אילון, חברתה הטובה.

הבחירה בים נראתה טבעית: שתיהן אהבו אותו, ועמית בילתה בו שעות ארוכות בצלילה ובגלישה. התלמידים שמפליגים בסירות שומעים את סיפורן, וההנצחה הופכת לחלק ממסע חינוכי חי.

״לראות את שתי הסירות מפליגות לעבר האופק ואת תמונות הבנות מתנופפות על התרנים — מחיה את דמותן מחדש. כל תנודת גל מפיחה חיות בתמונותיהן המחייכות, ומציתה מחדש את התקווה.״

— ג׳קי יעקב

שתי סירות מפרש בים, ועל כל מפרש דיוקן ושם — של עמית ושל שירה אילון

הגלעד ברעים

המשפחה ביקשה לדעת את המקום המדויק. כשהגיעו לנקודה, מצאו שם פרח סחלב ועליו סרט לבן — הסימן שהניחו אנשי זק״א.

גיל, דודה של עמית, בנה שם אנדרטה במו ידיו: ריבוע בטון יצוק באדמה, תמונתה של עמית, דשא, עץ החיים, והרבה פרחים. המשפחה מגיעה לשם שוב ושוב, לסדר ולהתייחד, במקום האחרון שבו שרה ורקדה.

ובכל פעם שהם באים, פרפר אחד או שניים מרחפים ליד האנדרטה שלה — ולא בשום מקום אחר.

הגלעד של עמית בשדה ברעים: שלט זיכרון ועליו תמונתה והכיתוב ״Amit Lahav – עמית להב״, ריבוע דשא, שיח פורח וספסל עץ, בתוך שדה קוצים פתוח

״לכי עכשיו לזרוח כמו שמש, יש לך כנפיים תעופי רחוק.״

מן הכתוב על הגלעד ברעים

חלון ויטראז׳ צבעוני בתוך מבנה, לצידו לוח הקדשה

הוויטראז׳ וספר התורה

הוריה של עמית הקימו ויטראז׳ בבית הכנסת לזכרה, ובו מוטיב עוף החול — ביהדות, סמל להתחדשות: אחרי החושך מגיח האור, ומתוך האפר צומח ניצן חדש. המשפחה גם השתתפה בהכנסת ספר תורה חדש לבית הכנסת.

יין לזכרה

לקראת חגי תשרי הזמין ג׳קי מארזי יין מיקב בן זמרה, ועליהם תווית שנושאת את סיפורה. מתחת לתמונתה נכתב המוטו של חייה: ״פשוט להיות״. הרעיון היה שנוכחותה תשרה בבתים רבים בערב השנה החדשה.

שני בקבוקי יין ועליהם דיוקנה של עמית, שמה, והכיתוב ״פשוט להיות״
מספר רץ של מרתון ירושלים 2026 ועליו הכיתוב ״לזכר עמית להב הי״ד״

מרתון ירושלים

רצים יצאו למרתון ירושלים עם מספר רץ שנשא את שמה.

אות חיים

אחרי השביעי באוקטובר החליטו חברות וארגונים לשנות את הלוגו שלהם לכתב ידם של הנרצחים. איגוד הגזברים, שג׳קי חבר בו, בחר שהלוגו שלו ייכתב בכתב ידה של עמית.

וכך שמה ממשיך להיכתב — לא בפונט, אלא באותיות שהיא עצמה שרטטה.

לוגו איגוד הגזברים כתוב בכתב ידה של עמית להב הי״ד. לצד הלוגו כתוב: ״אות זיכרון. כתב היד של עמית להב הי״ד. עמית נרצחה ב-7.10.23 במסיבת הנובה ברעים.״ ומתחת, בכתב ידה: ״מכל חוויה אפשר ללמוד משהו ותמיד להיות טוב יותר״

״וְדַע לְךָ שֶׁהַזְּמַן וְהָאוֹיְבִים, הָרוּחַ וְהַמַּיִם, לֹא יִמְחֲקוּ אוֹתְךָ. אַתָּה תִמָּשֵׁךְ, עָשׂוּי מֵאוֹתִיּוֹת.״

מתוך ״עשוי מאותיות״, חיים גורי — הציטוט שנבחר למיזם

ועוד, בעולם כולו

שמה ממשיך להופיע במקומות שהמשפחה לא תמיד ידעה עליהם מראש.

הר הקילימנג׳רו

משלחת של חמישה עשר מטפסים עלתה על ההר הגבוה באפריקה כדי להנציח את נרצחי השביעי באוקטובר.

יוסי נבון, אחד המטפסים, בחר בתמונתה.

משלחת המטפסים בשער הכניסה לפארק הלאומי קילימנג׳רו. חמישה עשר אנשים מצטלמים יחד, אוחזים דגל ״נובה״ ושלטי הנצחה ובהם תמונותיהם ושמותיהם של נרצחי השביעי באוקטובר — ביניהם עמית

אנדרטה במדבר נבדה

קבוצת ישראלים שנסעה ל״מידברן״ ביקשה להנציח אותה. מיכל שלחה תמונות וטקסט, וקיבלה בחזרה צילומים של גלעד שהקימו לזכרה.

פסטיבל אוזורה, הונגריה

עמית תכננה לנסוע לשם. אחרי מותה נתלתה תמונתה על דגל בשטח הפסטיבל.

קורסי מפקדים בצה״ל

אופק, קרוב משפחה, מספר על עמית לחניכיו. בסיום כל קורס מקבל כל חניך דף הנצחה שלה. מקורס לקורס, סיפורה עובר הלאה.

בוסתן הנופלים

גינת הנצחה במכללה האקדמית תל אביב–יפו.

בוסתן הנופלים במכללה האקדמית תל אביב–יפו: שלט ועליו ״בוסתן הנופלים — פינה של טבע, עולם של געגוע״, ולצידו שני עמודי זיכרון בצורת עלה ועליהם שמות הנופלים, ביניהם ״להב עמית עמיתי 07/10/2023״

גינת הזיכרון

בתיכון מקיף י״א בראשון לציון, שבו למדו עמית ושירה — אבן לכל אחת מהן, זו לצד זו.

גינת הזיכרון: אבני שדה ובהן שתי אבנים חרוטות זו לצד זו — ״שירה אילון״ ו״עמית להב״ — ובין האבנים כלניות אדומות מקרמיקה

אוקטובר הבא

מיזם שמשייך חברת הזנק לכל נרצח. עמית למדה מחשבים ותכננה להתפתח בתחום, והחברה שאימצה את סיפורה היא OCTOPUS AI.

עוד לזכרה

דפי זיכרון וכתבות שפורסמו על עמית במקומות אחרים. לצד כל קישור מצוין מה הוא — כתבה שנכתבה, או רשומת הנצחה רשמית.

עמית להב הי״ד

25.9.2000 — 7.10.2023

אהובה על הוריה מיכל וג׳קי, ועל אחיה אורי ויהלי

״לנצח אנגנך.״