השביעי באוקטובר
בערב שמחת תורה תשפ״ד נסעה עמית עם חברותיה הטובות, ובהן שירה אילון, לפסטיבל המוזיקה ״נובה״ שהתקיים סמוך לקיבוץ רעים. הן הצטרפו לאלפי חוגגים תחת שמי הלילה.
בבוקר שבת, השביעי באוקטובר 2023, נפתחה מתקפת הטרור על הדרום, והמסיבה הותקפה. עמית הספיקה להודיע לאימה שהן בדרך לרכב, בקרבת כוחות משטרה, ושאין מה לדאוג. זמן קצר לאחר מכן נותק הקשר.
חמישה ימים של חוסר ודאות, של תקווה ושל תפילה, הסתיימו ביום 12 באוקטובר בהודעה הקשה מכל: עמית (עמיתי) להב נרצחה בפסטיבל ה״נובה״ באזור רעים, בת עשרים ושלוש בהירצחה.
היא הובאה למנוחות בבית העלמין במושב מזור, והותירה אחריה הורים ושני אחים.
מן המילים שעל מצבתה
״את החיים לקחו לך / הו מלחמות קדושות / … / נומי פרח, נומי / נומי ילדה קטנה.״
מתוך השיר ״פרח״, מילים: צרויה להב
שני דורות, אותה אדמה
סבא מיכאל, סבה־רבה של עמית, שרד את מלחמת העולם השנייה ועלה ארצה מפולין. הוא נפל בקרב בשערי עזה בשנת 1955.
שבעים שנה אחר כך, ובמרחק קילומטרים ספורים משם, נרצחה עמית — נינתו, שמעולם לא זכה להכיר.
״יש מקומות בעולם שסופגים לתוכם זיכרון, כאילו האדמה עצמה שומרת את סיפורם של מי שנפלו עליה. סבא מיכאל שהגן על הגבול, ועמיתי שהייתה אמורה פשוט להיות בטוחה בתוכו.״
— מיכל, אימה של עמית
בשנה שעברה, לפני שעברו להתייחד עם עמית במזור, השאירו בני המשפחה על קברו של סבא מיכאל מכתב ותמונה. הם סיפרו לו עליה.
ילדת אור, שמחה, מוזיקה, אהבה וטבע. לנצח אנגנך.
ת.נ.צ.ב.ה.
25.9.2000 — 7.10.2023
אהובה על הוריה מיכל וג׳קי, ועל אחיה אורי ויהלי
״לנצח אנגנך.״